נזלת אחורית או סינוסיטיס
הפרשות מהאף או מהסינוסים לכיוון הגרון יכולות לגרום לגירוי, כחכוח ושיעול ממושך.
שיעול כרוני הוא שיעול שנמשך זמן רב ועלול להשפיע על שינה, דיבור, עבודה ואיכות החיים. לעיתים מקורו בדרכי הנשימה העליונות, באף, בסינוסים, בגרון או במיתרי הקול, ולעיתים יש צורך בבירור משולב עם תחומים נוספים.
שיעול כרוני יכול לנבוע ממספר גורמים, ולעיתים יותר מגורם אחד פועל במקביל. מבחינת אא״ג ולרינגולוגיה, שיעול ממושך יכול להיות קשור לנזלת אחורית, סינוסיטיס, גירוי גרוני, רפלוקס, כחכוח, תחושת גוש בגרון, שינוי בקול או רגישות יתר של הגרון. אם השיעול נמשך מעל מספר שבועות, מפריע לתפקוד או מלווה בסימני אזהרה — מומלץ לבצע בירור מסודר.
שיעול הוא רפלקס שנועד להגן על דרכי הנשימה, אך כאשר הוא נמשך זמן רב הוא עלול להפוך לתסמין מטריד ומשמעותי. שיעול כרוני יכול לפגוע בשינה, לגרום למבוכה חברתית, להקשות על דיבור או עבודה, ולעיתים להופיע יחד עם כחכוח, תחושת גוש בגרון, צרידות או גירוי מתמשך בגרון.
במרפאה ניתן לבצע בירור אא״ג ממוקד לשיעול כרוני כאשר יש חשד למקור באף, בסינוסים, בגרון, במיתרי הקול או בדרכי הנשימה העליונות. במקרים מסוימים יש צורך גם בבירור ריאתי, גסטרואנטרולוגי, אלרגי או אחר — בהתאם לסיפור ולממצאים.
אלו כמה מהמצבים השכיחים שבגללם מטופלים פונים לבירור סביב התלונה הזו.
לא כל מקרה של התלונה הזו נובע מאותה סיבה. לעיתים מדובר בגורם חולף ופשוט יותר, ולעיתים נדרש בירור מסודר כדי להבין מה עומד מאחוריה.
הפרשות מהאף או מהסינוסים לכיוון הגרון יכולות לגרום לגירוי, כחכוח ושיעול ממושך.
רפלוקס יכול לתרום לשיעול ולגירוי בגרון, אך לא כל שיעול כרוני נובע מרפלוקס ולכן חשוב לבצע הערכה מסודרת.
אצל חלק מהמטופלים הגרון נעשה רגיש במיוחד לגירויים כמו דיבור, צחוק, ריחות, שינויי טמפרטורה או כחכוח.
כחכוח חוזר ושיעול מתמשך יכולים לגרות את מיתרי הקול והגרון ולשמר מעגל של גירוי ושיעול.
כאשר שיעול מופיע יחד עם צרידות או שינוי בקול, יש מקום לשקול הערכה של הגרון ומיתרי הקול.
שיעול כרוני יכול לנבוע גם מאסתמה, מחלות ריאה או גורמים נשימתיים אחרים, ולעיתים נדרש בירור ריאתי.
יש תרופות, למשל חלק מהתרופות ללחץ דם, שיכולות לגרום לשיעול יבש ומתמשך.
עישון, אבק, עובש, ריחות חזקים, אלרגיה או חשיפה לחומרים מגרים יכולים להחמיר שיעול כרוני.
יש מצבים שבהם חשוב לא להסתפק בהמתנה, במיוחד כאשר התסמינים נמשכים, מחמירים או מלווים בסימנים נוספים.
הבירור מותאם לאופי התלונה, למשך התסמינים ולשאלה האם קיימים תסמינים נלווים שדורשים התייחסות נוספת.
בירור משך השיעול, שעות הופעה, טריגרים, קשר לאוכל או לשכיבה, השפעה על דיבור ושינה ותסמינים נלווים.
בדיקה של האף, הסינוסים, הלוע, הגרון והצוואר כדי לחפש גורמים כמו נזלת אחורית, גירוי או ממצא מקומי.
במקרים מתאימים ניתן לבצע בדיקה באמצעות סיב אופטי כדי להעריך את אזור הגרון, מיתרי הקול והפרשות או גירוי מקומי.
בהתאם לסיפור ניתן לשקול גורמים כמו רפלוקס, אלרגיה, אסתמה, תרופות, חשיפה סביבתית או רגישות יתר של הגרון.
בהתאם לממצאים ניתן להמליץ על טיפול ממוקד, שינוי הרגלים, הפניה לבירור ריאתי/גסטרואנטרולוגי/אלרגי או טיפול התנהגותי לשיעול לפי הצורך.
בחלק מהמצבים יש חשיבות להבנה טובה יותר של אופי הבדיקה, המשמעות של הממצאים וההבדל בין תלונות דומות.
שיעול כרוני מופיע לעיתים יחד עם כחכוח, תחושת גוש בגרון, ליחה או גירוי מתמשך. במקרים כאלה ייתכן שמדובר בשילוב של כמה גורמים — למשל נזלת אחורית, רפלוקס, שימוש יתר בקול, רגישות יתר של הגרון או הרגל של כחכוח חוזר.
כחכוח ושיעול חוזר יכולים בעצמם לגרות את הגרון ולשמר מעגל שבו הגירוי גורם לשיעול, והשיעול ממשיך לגרות את הגרון.
לא. רפלוקס יכול להיות אחד הגורמים לשיעול כרוני או לגירוי בגרון, אך שיעול כרוני אינו מוכיח רפלוקס. גם ממצאים של גירוי בבדיקת הגרון אינם מספיקים לבדם כדי לקבוע שרפלוקס הוא הסיבה.
לכן חשוב להעריך את מכלול התמונה: תסמינים באף ובסינוסים, תסמיני ריאות, תרופות, עישון, טריגרים סביבתיים, דיבור ושימוש בקול, תסמינים של בליעה או גורמים נוספים.
אצל חלק מהמטופלים עם שיעול ממושך, הגרון מגיב בעוצמה גם לגירויים קלים כמו דיבור, צחוק, ריחות חזקים, אוויר קר או שינויי טמפרטורה. במקרים כאלה ייתכן מרכיב של רגישות יתר של הגרון.
כאשר זה מתאים לתמונה הקלינית, ניתן לשקול טיפול התנהגותי להפחתת שיעול, הדרכה להפחתת כחכוח או הפניה לגורמים מתאימים לפי הצורך.
שיעול כרוני יכול לנבוע גם מגורמים שאינם בתחום אא״ג, כמו אסתמה, מחלות ריאה, רפלוקס משמעותי, אלרגיה או תרופות. לכן במקרים מסוימים יש צורך בשיתוף פעולה עם רופא משפחה, רופא ריאות, גסטרואנטרולוג, אלרגולוג או גורם רפואי נוסף.
הטיפול נקבע לפי הסיבה לתלונה והממצאים בבדיקה, ולא לפי התסמין בלבד.
שיעול כרוני הוא תסמין שיכול לנבוע ממספר גורמים. הטיפול צריך להתבסס על הסיפור, הבדיקה והממצאים, ולא על הנחה אוטומטית שמדובר ברפלוקס, אלרגיה או סיבה אחת בלבד.
תשובות קצרות ומעשיות לשאלות שמטופלים שואלים לעיתים קרובות לפני בירור.
אצל מבוגרים, שיעול שנמשך מעל שמונה שבועות נחשב בדרך כלל לשיעול כרוני. שיעול כזה מצדיק בירור כדי להבין את הסיבה ולהתאים טיפול.
כן. נזלת אחורית, אלרגיה או סינוסיטיס יכולים לגרום להפרשות וגירוי באזור הגרון, ולעיתים להוביל לשיעול ממושך או כחכוח.
לא. רפלוקס יכול לתרום לשיעול ולגירוי בגרון, אך שיעול כרוני יכול לנבוע גם מנזלת אחורית, אסתמה, רגישות יתר של הגרון, תרופות, עישון או גורמים נוספים.
שיעול שמוחמר בדיבור, צחוק, ריחות או אוויר קר יכול להתאים לעיתים לרגישות יתר של הגרון או לגירוי מתמשך באזור מיתרי הקול והגרון.
כאשר שיעול כרוני מלווה בצרידות, שינוי בקול, תחושת גוש בגרון, כחכוח משמעותי או גירוי מתמשך, לעיתים יש מקום להעריך את הגרון ומיתרי הקול.
שיעול המלווה בקוצר נשימה משמעותי, שיעול דמי, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב בחזה, חום ממושך, חנק בזמן אכילה או החמרה מהירה מצריך פנייה לבדיקה רפואית בהקדם.
במקרים מסוימים של שיעול כרוני הקשור לרגישות יתר של הגרון, כחכוח או דפוסי שיעול חוזרים, טיפול התנהגותי להפחתת שיעול או הדרכה קולית יכולים לסייע כחלק מתוכנית טיפול מותאמת.
מידע על תחושת גוש, כחכוח וגירוי באזור הגרון.
למידע נוסףמידע על שינוי בקול והערכת מיתרי הקול.
למידע נוסףמידע על שיעול בזמן אכילה, בליעה ו־FEES.
למידע נוסףמידע על בדיקת סיב אופטי, הערכת הגרון ומיתרי הקול.
למידע נוסףיצירת קשר עם המרפאה לתיאום בדיקה.
למידע נוסףניתן לפנות למרפאה לצורך בירור אא״ג ממוקד והערכת גורמים אפשריים באזור האף, הסינוסים, הגרון ומיתרי הקול.
המידע באתר נועד להרחבת ידע ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. במקרה של קוצר נשימה, שיעול דמי, כאב בחזה, חנק בזמן אכילה, ירידה במשקל, החמרה מהירה או מצב דחוף — יש לפנות לבדיקה רפואית דחופה.