גוש בצוואר

כדאי לפנות לבדיקה כאשר גוש בצוואר, נפיחות בצוואר או בלוטה בצוואר נמשכים יותר משבועיים עד שלושה שבועות, כאשר גוש שגדל או גוש שלא עובר, כאשר הוא מרגיש קשה או מקובע, או כאשר הוא מלווה בירידה לא מוסברת במשקל, חום, הזעות לילה, שינוי בקול, קושי בבליעה, כאב גרון ממושך או פצע בפה או בגרון שאינו מחלים. גם אצל אנשים עם היסטוריה של עישון או גורמי סיכון אחרים מומלץ לא לדחות בירור של ממצא חדש או מתמשך.

לא. גוש בצוואר או בלוטה נפוחה יכולים לנבוע מסיבות שונות, כולל בלוטות לימפה מוגדלות אחרי זיהום או דלקת, ציסטות מולדות, הגדלה של בלוטת רוק, קשריות או הגדלה של בלוטת התריס, ליפומה או ממצאים שפירים אחרים, ולעיתים רחוקות יותר גם מגורמים ממאירים. בילדים ובצעירים, בלוטות לימפה תגובתיות אחרי זיהום הן סיבה שכיחה. המיקום, משך הזמן, קצב הגדילה, המרקם והתסמינים הנלווים עוזרים להחליט על המשך הבירור.

לא בהכרח. גושים כואבים קשורים פעמים רבות לדלקת או זיהום, בעוד שגוש שאינו כואב אך נמשך או גדל דווקא מצריך בירור מסודר.

הבירור מתחיל בבדיקת אא״ג וצוואר. לפי הממצאים ניתן להמליץ על אולטרסאונד, בדיקות דם, CT או MRI, בדיקת סיב אופטי של הלוע והגרון או דיקור מחט עדינה.

חלק מגידולי הלוע הקשורים ל־HPV יכולים להתבטא תחילה כגוש בצוואר, לעיתים גם באנשים צעירים יחסית וללא עישון כבד. לכן גוש צווארי מתמשך במבוגר מצריך בירור.

לא. גושים קטנים שמופיעים סביב זיהום יכולים לחלוף במעקב. ביופסיה או דיקור נשקלים כאשר הגוש מתמשך, גדל, חשוד בבדיקה או כאשר ההדמיה מעלה צורך באבחנה.

נפיחות בבלוטת רוק יכולה להופיע ליד האוזן או מתחת ללסת. היא יכולה להיות קשורה לאבן, דלקת, יובש או ממצא בבלוטה, ולעיתים מצריכה אולטרסאונד או בירור נוסף.

ברוב המקרים גושים בצוואר אצל ילדים קשורים לזיהומים או בלוטות תגובתיות. אם הגוש גדול, קשה, מקובע, מעל עצם הבריח, אינו קטן לאחר מספר שבועות או מלווה בחום ממושך, ירידה במשקל או הזעות לילה — מומלץ להיבדק.

כן. בלוטות לימפה בצוואר יכולות להתנפח בתגובה לזיהומים כמו צינון, דלקת גרון, זיהום שיניים או זיהום בעור, ולעיתים להישאר מורגשות במשך כמה שבועות גם אחרי שהזיהום משתפר. ברוב המקרים מדובר בתגובה שפירה. עם זאת, אם הבלוטה נשארת מעבר למספר שבועות, ממשיכה לגדול, נעשית קשה או מקובעת, או מופיעים תסמינים נוספים — כדאי לבצע בדיקה.