ניתוחי דרכי נשימה עליונות

דרכי נשימה עליונות הן אזורי הנשימה שמעל הריאות, כולל האף, הלוע, הגרון, הלרינקס וקנה הנשימה העליון. היצרות או חסימה בדרכי הנשימה היא מצב שבו מעבר האוויר באחד האזורים האלה צר מהרגיל, ויכול לגרום לקושי בנשימה, נשימה רועשת, סטרידור, שינוי בקול או קושי בבליעה.

הסיבות יכולות לכלול הנשמה ממושכת, צלקת, טראומה, ניתוחים קודמים, דלקת, מחלות אוטואימוניות או מצב אידיופתי שבו לא נמצאת סיבה ברורה.

הערכת אא״ג נדרשת כאשר יש תסמינים כמו נשימה רועשת או סטרידור, קושי בנשימה, נחירות קשות או מתמשכות, שינוי בקול, קושי בבליעה או תסמינים נשימתיים חוזרים. אם קושי הנשימה חמור, מחמיר במהירות או מלווה במצוקה משמעותית — יש צורך בהערכה דחופה.

לא תמיד. בחלק מהמקרים יש שיפור לאחר פעולה אחת, ובאחרים יש צורך במעקב או בפעולות נוספות אם ההיצרות חוזרת.

טיפול אנדוסקופי נעשה דרך הפה וללא חתך חיצוני, ומתאים למצבים מסוימים. ניתוח פתוח נעשה דרך הצוואר ונשקל בהיצרויות קשות, ארוכות או חוזרות.

לא. זהו שם רחב למגוון פעולות אפשריות, והבחירה ביניהן נעשית לפי מיקום הבעיה, הסיבה לחסימה וממצאי הבירור.

כן. במיוחד כאשר הפעולה מערבת את אזור מיתרי הקול, ייתכן שינוי קול זמני או קבוע.

בחלק מהפעולות, בעיקר כאלה שמרחיבות את הפתח בין מיתרי הקול, יכולה להיות השפעה על הגנה בזמן בליעה. הסיכון נבדק ונשקל לפני הפעולה.

במקרים מסוימים זו אחת ממטרות הטיפול, אך לא ניתן להבטיח זאת.

היצרויות יכולות לחזור, וצלקת יכולה להיווצר מחדש. מעקב מאפשר לזהות חזרה מוקדמת של היצרות ולטפל לפני החמרה משמעותית.