ניתוחים ופעולות בלרינגולוגיה ובליעה

זנקר והפרעה קריקופרינגיאלית

הסבר על דיברטיקולום על שם זנקר ועל הפרעה בפתיחת השריר הקריקופרינגיאלי — מצבים שיכולים לגרום לקושי בבליעה, מזון שנתקע, שיעול או חזרת מזון לא מעוכל.

בקצרה

בקצרה

דיברטיקולום על שם זנקר הוא כיס קטן או גדול שנוצר באזור המעבר בין הלוע לוושט, ויכול ללכוד מזון, כדורים או רוק. הפרעה קריקופרינגיאלית מתייחסת למצב שבו השריר באזור הכניסה לוושט אינו נפתח בצורה טובה בזמן בליעה. לא כל קושי בבליעה נובע מזנקר או מהפרעה קריקופרינגיאלית, ולכן האבחנה נשענת על סיפור קליני, בדיקת אא״ג ובדיקות בליעה או הדמיה לפי הצורך.

מהו דיברטיקולום על שם זנקר?

דיברטיקולום על שם זנקר הוא מעין כיס שנוצר בחלק האחורי של הלוע, סמוך לכניסה לוושט.

מזון, כדורים או רוק יכולים להיתקע בכיס הזה ולחזור לפה מאוחר יותר, לעיתים גם שעות אחרי האכילה.

המצב שכיח יותר בגיל מבוגר, ולעיתים קשור לתפקוד לא תקין של השריר הקריקופרינגיאלי, שהוא חלק ממנגנון הפתיחה של הכניסה לוושט בזמן בליעה.

מהי הפרעה קריקופרינגיאלית / CP bar?

השריר הקריקופרינגיאלי נמצא באזור המעבר בין הלוע לוושט, ובזמן בליעה הוא אמור להיפתח כדי לאפשר מעבר של מזון ונוזלים.

כאשר הפתיחה אינה מספקת, המטופל עשוי להרגיש שמזון או כדורים נתקעים באזור הצוואר התחתון.

תחושת מזון שנתקע

קושי בבליעה בעיקר למוצקים או כדורים

שיעול או חנק בזמן אכילה

שאריות מזון בלוע

חשש לחדירת מזון או נוזל לכיוון דרכי האוויר

ירידה במשקל או הימנעות מאכילה במקרים משמעותיים

RCPD, חוסר יכולת לגהק (גרפס), הוא מצב אחר הקשור גם הוא לשריר הקריקופרינגיאלי, אך הוא יקבל עמוד נפרד ואינו הנושא המרכזי כאן.

סימנים ותסמינים שיכולים להתאים לזנקר

כאשר יש כיס של זנקר, התסמינים אינם תמיד זהים, אך יש כמה תלונות שחוזרות שוב ושוב.

קושי בבליעה

מזון או כדורים שנתקעים

חזרת מזון לא מעוכל לפה

שיעול או חנק בזמן או אחרי אכילה

ריח לא נעים מהפה

רעשי גרגור בצוואר

תחושת גוש או מלאות בגרון

דלקות ריאה חוזרות או חשש לאספירציה

ירידה במשקל או שינוי בהרגלי אכילה

איך מאבחנים?

האבחון נשען על שילוב בין הסיפור הקליני, בדיקת אא״ג ובדיקות בליעה או הדמיה לפי הצורך.

בדיקת אא״ג וסיב אופטי

מאפשרת להעריך את הלוע, הגרון, מיתרי הקול, הצטברות רוק או שאריות, וסימנים עקיפים להפרעת בליעה.

FEES

בדיקת בליעה אנדוסקופית יכולה לעזור להעריך בטיחות בליעה, שאריות, חדירה או אספירציה, אך אינה מחליפה הדמיה אנטומית של זנקר.

בדיקת בליעה עם בריום

בדיקת בריום או VFSS יכולה להדגים את מעבר המזון והנוזלים, לזהות כיס של זנקר, CP bar או הפרעה בפתיחת הכניסה לוושט.

בדיקות נוספות

במקרים מסוימים נשקלת אנדוסקופיה של הוושט, מנומטריה או בירור גסטרואנטרולוגי, לפי התמונה הקלינית.

מתי מסתפקים במעקב?

לא כל ממצא קטן מחייב פעולה.

כאשר הכיס קטן, התסמינים קלים ואין ירידה במשקל, אספירציה או פגיעה משמעותית באיכות החיים, ניתן לעיתים לבחור במעקב, התאמות אכילה ובדיקות לפי הצורך.

אפשרויות טיפול בזנקר

כאשר יש תסמינים משמעותיים, קיימות כמה גישות טיפוליות והבחירה ביניהן אינה זהה בכל מטופל.

גישה אנדוסקופית

במקרים מתאימים ניתן לטפל דרך הפה, ללא חתך חיצוני בצוואר, על ידי חלוקת המחיצה בין הכיס לוושט ושיפור המעבר. הגישה האנדוסקופית יכולה לאפשר החלמה מהירה יותר, אך אינה מתאימה לכל מבנה אנטומי או לכל גודל כיס.

גישה פתוחה

במקרים מסוימים, למשל כיס גדול מאוד, אנטומיה שאינה מאפשרת גישה דרך הפה או כישלון טיפול קודם, ניתן לשקול גישה פתוחה דרך הצוואר. גישה זו עשויה להיות יסודית יותר במצבים מסוימים, אך כרוכה בהחלמה ארוכה יותר וסיכונים אחרים.

הבחירה בין גישות תלויה בגודל הכיס, מבנה הצוואר והפה, גיל ומחלות רקע, ניסיון הצוות, סיכון להישנות והעדפות המטופל.

אפשרויות טיפול בהפרעה קריקופרינגיאלית

כאשר הבעיה המרכזית היא פתיחה לא מספקת של אזור הכניסה לוושט, שוקלים טיפול לפי חומרת התסמינים, בדיקות הבליעה והחלופות.

הרחבה

הרחבה של אזור הכניסה לוושט יכולה להפחית התנגדות למעבר מזון במקרים מסוימים. לעיתים יש צורך ביותר מפעולה אחת.

הזרקת בוטולינום טוקסין

הזרקה לשריר הקריקופרינגיאלי יכולה להרפות אותו באופן זמני, ולעיתים משמשת גם כדרך להעריך האם הרפיית השריר משפרת את התסמינים.

מיוטומיה

במקרים נבחרים ניתן לשקול חיתוך של השריר הקריקופרינגיאלי כדי להפחית התנגדות במעבר אל הוושט. זו פעולה משמעותית יותר ונשקלת לאחר הערכה מתאימה.

מה קורה סביב הפעולה?

המהלך תלוי בסוג הפעולה שנבחרה ובשאלה האם מדובר בגישה אנדוסקופית, פתוחה או בפעולה ממוקדת לשריר.

חלק מהטיפולים מתבצעים בגישה אנדוסקופית דרך הפה, וחלקם דורשים גישה פתוחה או אשפוז. לאחר הפעולה ייתכנו כאב גרון, אי־נוחות בבליעה, דיאטה הדרגתית, צורך במעקב ולעיתים בדיקת בליעה חוזרת.

החלמה ומעקב

גם לאחר פעולה מוצלחת חשוב לעקוב אחר הבליעה, אחר חזרת תסמינים ואחר בטיחות האכילה.

חזרה הדרגתית לאכילה לפי הנחיות

כאב גרון או אי־נוחות זמנית

מעקב אחר שיעול, חנק או חזרת מזון

בדיקות בליעה או הדמיה לפי הצורך

מעקב אחר הישנות תסמינים

לעיתים צורך בפעולה חוזרת

סיכונים ומגבלות

כמו בכל טיפול בבליעה ובלוע, גם כאן חשוב להכיר את המגבלות האפשריות ואת הסיכונים לפני שמחליטים על פעולה.

שיפור חלקי בלבד

הישנות תסמינים או צורך בטיפול חוזר

דימום

זיהום

נקב או דלף באזור הלוע/וושט, נדיר אך חשוב

אספירציה או קושי זמני בבליעה

רפלוקס או שינוי בתחושת מעבר המזון

סיכוני הרדמה

בגישה פתוחה: צלקת בצוואר וסיכונים הקשורים לניתוח צוואר

למה לצפות באופן מציאותי?

המטרה היא לשפר בליעה, להפחית חזרת מזון ולהקטין שיעול או חנק כאשר המקור לבעיה אכן קשור לזנקר או לשריר הקריקופרינגיאלי.

במקרים המתאימים, טיפול בזנקר או בהפרעה קריקופרינגיאלית יכול לשפר בליעה, להפחית חזרת מזון ולהקטין שיעול או חנק בזמן אכילה. עם זאת, לא ניתן להבטיח היעלמות מלאה של כל התסמינים. בחלק מהמטופלים יש צורך במעקב ממושך, התאמות אכילה, טיפול בליעה או פעולה חוזרת.

שאלות נפוצות

תשובות קצרות לשאלות שעולות לעיתים קרובות סביב זנקר, CP bar והפרעה בפתיחת הכניסה לוושט.

זנקר הוא כיס שנוצר באזור המעבר בין הלוע לוושט. הכיס יכול ללכוד מזון, כדורים או רוק ולגרום לקושי בבליעה או לחזרת מזון לא מעוכל.

קישורים רלוונטיים

פנייה ישירה למרפאה

קושי בבליעה או חזרת מזון לא מעוכל?

ניתן לפנות למרפאת ד״ר אריאל רויטמן להערכת אא״ג ולרינגולוגיה, בדיקת בליעה, והכוונה לבירור או טיפול במקרים של חשד לזנקר או הפרעה קריקופרינגיאלית.

המידע באתר נועד להרחבת ידע ואינו מחליף בדיקה, אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. התאמה לטיפול בזנקר או בהפרעה קריקופרינגיאלית נקבעת רק לאחר הערכה רפואית, בדיקות בליעה או הדמיה לפי הצורך, ושיחה על היתרונות, המגבלות, הסיכונים והחלופות.