דימום מהאף

יש לשבת זקוף ולהטות את הראש מעט קדימה. לאחר מכן יש ללחוץ עם האגודל והאצבע על החלק הרך של האף — לא על עצם האף — ולהחזיק לחץ רציף במשך 15–20 דקות בלי לבדוק כל כמה רגעים אם הדימום נעצר.

חשוב לנשום דרך הפה ולירוק דם שמגיע לפה במקום לבלוע אותו. אין להטות את הראש לאחור, כי כך הדם עלול לרדת לגרון, לגרום לבחילה או להקשות על הנשימה.

רוב הדימומים מהאף מתחילים בקדמת האף, באזור כלי דם עדינים במחיצת האף. דימומים כאלה בדרך כלל נעצרים עם לחץ נכון או טיפול מקומי.

דימום אחורי מגיע מחלק עמוק יותר של האף, נפוץ יותר במבוגרים, ולעיתים מתבטא בדם שזורם לגרון, דימום משני הנחיריים או דימום שלא נעצר בלחץ רגיל. במקרים כאלה חשוב לפנות לבדיקה.

אצל ילדים, דימום מהאף קשור לעיתים קרובות ליובש, חיטוט באף, אלרגיה, צינון או כלי דם בולט בקדמת האף. ברוב המקרים מדובר במצב שפיר.

עם זאת, אם הדימום חד־צדדי וחוזר, מלווה בהפרשה בעלת ריח רע, דימום משמעותי, חבורות קלות, דימום ממקומות נוספים או חולשה — חשוב לבצע בירור.

תרופות לדילול דם יכולות להחמיר דימום מהאף או להקשות על עצירתו. עם זאת, אין להפסיק תרופות כאלה באופן עצמאי בגלל דימום מהאף.

במקרה של דימום חוזר או משמעותי יש לפנות לרופא, ובמידת הצורך לשקול התאמת טיפול בתיאום עם הרופא שנתן את התרופה.

כאשר מזוהה כלי דם בולט בקדמת האף, ניתן במקרים מתאימים לבצע צריבה מקומית. בנוסף, שמירה על לחות באף באמצעות מי מלח, ג׳ל או משחה מתאימה יכולה להפחית יובש וגלדים.

הטיפול נבחר לפי מקור הדימום, תדירותו, מצב הרירית, תרופות ומחלות רקע.