דימום מהאף

יש לשבת, להטות את הראש מעט קדימה וללחוץ ברציפות על החלק הרך של האף במשך 15–20 דקות. אין להטות את הראש לאחור ואין לבדוק כל דקה אם הדימום נעצר.

דימומים חוזרים מהאף יכולים להופיע בגלל יובש באף, גירוי או חיטוט באף, נזלת אלרגית או דלקתית, תרופות מדללות דם, סטייה של מחיצת האף, נטייה לדמם או גורמים נוספים. במקרים רבים מקור הדימום הוא מכלי דם קטנים בחלק הקדמי של מחיצת האף. בדיקת אא״ג יכולה לעזור לזהות גורמים תורמים ולהחליט אם יש צורך בהנחיות מניעה, טיפול מקומי או בירור נוסף.

יש לפנות בדחיפות אם הדימום לא נעצר לאחר 20–30 דקות של לחץ נכון, אם יש חולשה, סחרחורת, עילפון, קושי נשימתי, דימום לאחר חבלת ראש או דימום משמעותי בזמן נטילת תרופות לדילול דם.

הטיית הראש לאחור גורמת לדם לרדת לגרון. זה עלול לגרום לבחילה, הקאה, בליעת דם ולעיתים קושי נשימתי. לכן עדיף להטות מעט קדימה.

בילדים דימומים חוזרים קשורים לרוב ליובש, חיטוט באף, אלרגיה, צינון או כלי דם עדין בקדמת האף. אם הדימום חד־צדדי, משמעותי או מלווה בסימנים נוספים — מומלץ להיבדק.

כן. יובש וגלדים בקדמת האף הם סיבה שכיחה לדימומים. לחות מקומית, מי מלח והימנעות מגירוי יכולים לעזור להפחית דימומים חוזרים.

לא מפסיקים תרופות לדילול דם באופן עצמאי. אם יש דימום חוזר או משמעותי, צריך לפנות לרופא ולשקול את הנושא בתיאום עם הרופא המטפל.

צריבה היא טיפול מקומי לכלי דם בולט או מדמם בקדמת האף. היא מתבצעת רק כאשר מזהים מקור מתאים לדימום, ואינה מתאימה לכל מצב.

ברוב המקרים לא, אך דימום מהאף נחשב מדאיג כאשר הוא חזק, דימום שלא מפסיק לאחר 20–30 דקות של לחץ נכון על האף, דימום חוזר לעיתים קרובות, דימום אצל מי שנוטל מדללי דם, דימום לאחר חבלה משמעותית, או דימום שמלווה בסחרחורת, עילפון, דימום ממקומות נוספים, נפיחות בפנים, כאב ראש חזק או שינוי בראייה. דימום חוזר או מתמשך מצדיק בדיקה מסודרת.