טינטון

טינטון הוא תחושה של צליל באוזן או בראש ללא מקור חיצוני ברור. הוא יכול להישמע כמו צפצופים באוזניים, זמזום באוזן, רעש באוזן, שריקה, המהום או פעימה, ולעיתים מופיע יחד עם שינויים בשמיעה.

ברוב המקרים טינטון אינו מסוכן, אך יש מצבים שמצריכים בירור — למשל טינטון באוזן אחת, טינטון פועם, טינטון עם ירידת שמיעה פתאומית, סחרחורת, כאב, הפרשה מהאוזן או תסמינים נוירולוגיים.

כן. טינטון יכול להיות קשור לירידת שמיעה, חשיפה לרעש, שעווה באוזן שחוסמת את התעלה, דלקות אוזניים או מצבים אחרים במערכת השמיעה. טינטון מופיע לעיתים קרובות יחד עם ירידת שמיעה, גם אם המטופל לא תמיד מרגיש אותה. טיפול בגורם כמו שעווה או דלקת עשוי לעזור בחלק מהמקרים, אך חשוב לדעת שטינטון לא תמיד נעלם לחלוטין גם כאשר מטפלים בגורם תורם. לכן בדיקת אא״ג ובדיקת שמיעה חשובות בבירור טינטון.

כדאי לפנות לבדיקת אא״ג כאשר הטינטון נמשך יותר מכמה שבועות, אם מדובר בטינטון חד־צדדי, אם הרעש באוזן נשמע כמו רעש בקצב הדופק, או אם הוא מלווה בירידת שמיעה, סחרחורת, תחושת מלאות באוזן או תסמינים נוירולוגיים. גם טינטון שמופיע אחרי חבלת ראש או אוזן מצדיק הערכה. אם הטינטון הופיע יחד עם ירידת שמיעה פתאומית, סחרחורת חזקה, חולשת פנים או כאב ראש חריג — יש לפנות בהקדם.

לא. הדמיה נשקלת בעיקר כאשר יש טינטון חד־צדדי, טינטון פועם, ירידת שמיעה אסימטרית, תסמינים נוירולוגיים או ממצא חריג בבדיקה. טינטון דו־צדדי לא פועם ללא סימני אזהרה לרוב אינו מחייב הדמיה.

אין טיפול אחד שמעלים טינטון אצל כל המטופלים. כאשר יש גורם ברור כמו שעווה, דלקת או ירידת שמיעה, ניתן לטפל בו. במקרים אחרים המטרה היא להפחית את ההפרעה, לשפר שינה וריכוז ולהחזיר תחושת שליטה.

כאשר קיימת ירידה בשמיעה, מכשירי שמיעה יכולים לעזור לחלק מהמטופלים גם בשמיעה וגם בהפחתת המודעות לטינטון, משום שהם מחזירים יותר צלילים מהסביבה.