אוזניים ושמיעה

ירידת שמיעה

ירידת שמיעה יכולה להתבטא בקושי להבין דיבור, בקשה חוזרת מאנשים לחזור על דבריהם, הגברת טלוויזיה, קושי בשיחות במקום רועש או חשד לשמיעה ירודה אצל ילד. בירור אא״ג ובדיקת שמיעה יכולים לעזור להבין את סוג הירידה ואת האפשרויות להמשך טיפול.

בקצרה

ירידת שמיעה יכולה להיות הולכתית — למשל בגלל שעווה, נוזלים באוזן או בעיה בעור התוף; עצבית — למשל בגלל גיל, רעש או פגיעה באוזן הפנימית; או מעורבת. הבירור מתחיל בבדיקת אוזניים, ובדרך כלל כולל בדיקת שמיעה ולעיתים טימפנומטריה או בדיקות נוספות. ירידת שמיעה פתאומית, ירידה חד־צדדית, ירידה עם טינטון חד־צדדי, סחרחורת, הפרשה מהאוזן או חשש לשמיעה אצל ילד — מצריכים בירור רפואי.

מידע ראשוני

מהי ירידת שמיעה ולמה חשוב לברר אותה?

ירידת שמיעה יכולה להתפתח בהדרגה ולכן לעיתים לא מרגישים בה מיד. מטופלים רבים מתארים שאנשים “ממלמלים”, שקשה להבין שיחה במסעדה או במקום רועש, או שהם צריכים להגביר את הטלוויזיה. אצל ילדים, ירידת שמיעה יכולה להתבטא בעיכוב בדיבור, חוסר תגובה לקריאה בשם, קושי בגן או בבית הספר או חשש של ההורים.

מטרת הבירור היא להבין האם מקור הירידה באוזן החיצונית או התיכונה, למשל שעווה או נוזלים, או באוזן הפנימית/עצב השמיעה. ההבדלה חשובה משום שחלק מהגורמים ניתנים לטיפול, בעוד שבמקרים אחרים יש צורך בשיקום שמיעה, מכשירי שמיעה או מעקב.

תסמינים שכיחים

אילו תלונות יכולות להתאים?

אלו כמה מהמצבים השכיחים שבגללם מטופלים פונים לבירור סביב התלונה הזו.

קושי להבין דיבור, במיוחד במקום רועש
בקשה חוזרת מאנשים לחזור על דבריהם
תחושה שאנשים מדברים לא ברור או ממלמלים
הגברת טלוויזיה או טלפון לעוצמה גבוהה
קושי לשמוע בטלפון
טינטון או צפצוף באוזניים יחד עם ירידה בשמיעה
תחושת אטימות או לחץ באוזן
קושי לזהות מאיזה כיוון מגיע קול
בילדים: חוסר תגובה לקריאה בשם או צורך בהגברת טלוויזיה
בילדים: עיכוב בדיבור, קושי בהבנת הוראות או קשיי ריכוז
גורמים אפשריים

מה יכול לגרום לירידת שמיעה?

לא כל מקרה של התלונה הזו נובע מאותה סיבה. לעיתים מדובר בגורם חולף ופשוט יותר, ולעיתים נדרש בירור מסודר כדי להבין מה עומד מאחוריה.

שעווה באוזן

שעווה שחוסמת את תעלת האוזן יכולה לגרום לירידת שמיעה הולכתית, תחושת אטימות ולעיתים טינטון. הטיפול תלוי בבדיקה ובמצב האוזן.

נוזלים באוזן התיכונה

נוזלים מאחורי עור התוף שכיחים בילדים, אך יכולים להופיע גם במבוגרים. הם עלולים לגרום לשמיעה עמומה או תחושת לחץ.

ירידת שמיעה הקשורה לגיל

במבוגרים, ירידת שמיעה הדרגתית הקשורה לגיל שכיחה מאוד, לרוב בשתי האוזניים ובתדרים הגבוהים.

חשיפה לרעש

רעש חזק בעבודה, בצבא, בהופעות, באוזניות או בכלי עבודה יכול לגרום לפגיעה קבועה בשמיעה ולעיתים גם לטינטון.

דלקות או מחלת אוזן כרונית

דלקות חוזרות, נקב בעור התוף, כולסטאטומה או ניתוחי אוזניים בעבר יכולים להשפיע על מעבר הקול ועל השמיעה.

אוטוסקלרוזיס

מצב שבו אחת מעצמות השמע באוזן התיכונה מתקשה לנוע כראוי, ויכול לגרום לירידת שמיעה הדרגתית.

תרופות או מחלות רקע

תרופות מסוימות, מחלות רקע וזיהומים יכולים להשפיע על האוזן הפנימית או על עצב השמיעה.

ירידת שמיעה בילדים

בילדים ירידת שמיעה יכולה להיות מולדת או להתפתח בהמשך, ולעיתים קשורה לנוזלים באוזניים, דלקות, גורמים גנטיים או זיהומים.

מתי לא כדאי להמתין

מתי כדאי לפנות לבדיקה?

יש מצבים שבהם חשוב לא להסתפק בהמתנה, במיוחד כאשר התסמינים נמשכים, מחמירים או מלווים בסימנים נוספים.

ירידת שמיעה שמפריעה לשיחה, עבודה או תפקוד יומיומי
ירידת שמיעה הדרגתית שמחמירה עם הזמן
ירידת שמיעה פתאומית או ירידה שהופיעה תוך שעות או ימים
ירידת שמיעה באוזן אחת בלבד או ירידה לא סימטרית
ירידת שמיעה יחד עם טינטון חדש או טינטון חד־צדדי
ירידת שמיעה יחד עם סחרחורת, חוסר יציבות או ורטיגו
ירידת שמיעה יחד עם הפרשה מהאוזן, כאב או ריח לא נעים
חשד לירידת שמיעה אצל ילד
עיכוב בדיבור, קושי בלימודים או קושי בהבנת הוראות אצל ילד
ירידת שמיעה לאחר חשיפה לרעש חזק, חבלת ראש, צלילה או שינוי לחץ
ירידת שמיעה יחד עם חולשת פנים, נימול, כאב ראש חריג או תסמינים נוירולוגיים
מהלך הבירור

איך מתבצע הבירור?

הבירור מותאם לאופי התלונה, למשך התסמינים ולשאלה האם קיימים תסמינים נלווים שדורשים התייחסות נוספת.

1

שיחה והבנת דפוס הירידה

בירור האם הירידה פתאומית או הדרגתית, חד־צדדית או דו־צדדית, קבועה או משתנה, והאם יש טינטון, סחרחורת, אטימות או כאב.

2

בדיקת אוזניים

בדיקה של תעלת האוזן ועור התוף כדי לזהות שעווה, נוזלים, דלקת, נקב בעור התוף, מחלת אוזן כרונית או גורם הולכתי אחר.

3

בדיקת שמיעה

בדיקת שמיעה מודדת את סף השמיעה בתדרים שונים, ולעיתים כוללת גם בדיקות הבנת דיבור. היא עוזרת לקבוע את חומרת הירידה ולהבדיל בין ירידת שמיעה הולכתית, עצבית או מעורבת.

4

טימפנומטריה לפי הצורך

בדיקה קצרה שמעריכה את תפקוד האוזן התיכונה, לחץ באוזן ונוכחות אפשרית של נוזלים מאחורי עור התוף.

5

בירור דחוף בירידה פתאומית או חד־צדדית

כאשר הירידה הופיעה בפתאומיות או קיימת ירידה לא סימטרית, בדיקת שמיעה עוזרת להבדיל בין ירידה הולכתית לבין ירידה עצבית. בהתאם לממצאים ניתן לשקול טיפול, מעקב, הדמיה או הפניה להמשך בירור.

6

המלצה על טיפול או שיקום שמיעה

בהתאם לממצאים ניתן להמליץ על הסרת שעווה, טיפול באוזן התיכונה, מעקב, מכשירי שמיעה, שיקום שמיעה או הפניה להמשך הערכה. כאשר קיימים סימני אזהרה או ירידה עצבית חד־צדדית, ייתכן צורך גם בהדמיה או בבירור נוסף.

בדיקות והסבר נוסף

מה עוד חשוב לדעת?

בחלק מהמצבים יש חשיבות להבנה טובה יותר של אופי הבדיקה, המשמעות של הממצאים וההבדל בין תלונות דומות.

ירידת שמיעה הולכתית, עצבית או מעורבת

ירידת שמיעה הולכתית נובעת מקושי בהעברת הקול דרך האוזן החיצונית או האוזן התיכונה — למשל שעווה, נוזלים, נקב בעור התוף או בעיה בעצמות השמע.

ירידת שמיעה עצבית נובעת מהאוזן הפנימית או מעצב השמיעה. היא שכיחה יותר עם הגיל, לאחר חשיפה לרעש או בעקבות גורמים נוספים, ולרוב אינה הפיכה באופן מלא.

ירידת שמיעה מעורבת כוללת גם מרכיב הולכתי וגם מרכיב עצבי. בדיקת שמיעה עוזרת להבדיל בין הסוגים.

ירידת שמיעה פתאומית — מתי לא להמתין?

ירידת שמיעה שמופיעה בפתאומיות, במיוחד באוזן אחת, מצריכה בירור מהיר. לפעמים התחושה היא רק “אוזן סתומה”, “מים באוזן”, “לחץ” או חשד לשעווה, אך במקרים מסוימים מדובר בירידת שמיעה עצבית פתאומית שבה יש חשיבות לזמן.

אם הירידה הופיעה תוך שעות או ימים, אם היא מלווה בטינטון חדש, סחרחורת, תחושת אטימות משמעותית, חולשת פנים, תסמינים נוירולוגיים, חבלת ראש או חשיפה לרעש חזק — חשוב לפנות לבדיקה רפואית בהקדם.

בבדיקה יש צורך להבדיל בין ירידת שמיעה הולכתית, למשל שעווה או נוזלים, לבין ירידת שמיעה עצבית. לרוב יש צורך בבדיקת אוזניים ובדיקת שמיעה בהקדם, ולעיתים נשקל טיפול או בירור נוסף לפי הממצאים.

ירידת שמיעה אצל ילדים

אצל ילדים חשוב להתייחס גם לירידה קלה בשמיעה, משום ששמיעה משפיעה על רכישת שפה, היגוי, ריכוז ולמידה. ילד שלא שומע היטב עשוי להיראות לא מרוכז, לבקש חזרות, להגביר טלוויזיה או להתקשות להבין הוראות.

גם ילד שעבר בדיקת שמיעה תקינה בלידה יכול לפתח ירידת שמיעה בהמשך. כאשר יש חשש של הורים, גננת או מורה — מומלץ לבצע בדיקת שמיעה.

מתי צריך הדמיה?

לא כל ירידת שמיעה דורשת CT או MRI. הדמיה נשקלת בעיקר כאשר יש ירידת שמיעה חד־צדדית או לא סימטרית, טינטון חד־צדדי, סחרחורת, חשד למחלת אוזן כרונית, חבלה, ממצא חריג בבדיקה או ירידת שמיעה שאינה מוסברת.

ההחלטה על הדמיה נעשית לפי הבדיקה, בדיקת השמיעה והתמונה הקלינית.

מכשירי שמיעה ושיקום שמיעה

מכשירי שמיעה אינם מחזירים את האוזן למצב רגיל, אך הם יכולים לשפר תקשורת, הבנת דיבור ואיכות חיים אצל מטופלים מתאימים. ההסתגלות למכשירי שמיעה עשויה לקחת זמן ודורשת התאמות ומעקב.

במקרים של ירידת שמיעה משמעותית יותר, ולעיתים כאשר מכשירי שמיעה אינם מספקים תועלת מספקת, ניתן לשקול אפשרויות שיקום שמיעה מתקדמות יותר במסגרת מתאימה.

מניעת ירידת שמיעה מרעש

חשיפה לרעש חזק יכולה לגרום לנזק מצטבר וקבוע לשמיעה. חשוב להשתמש באטמי אוזניים או הגנה מתאימה בעבודה רועשת, ירי, הופעות, כלי עבודה או חשיפה ממושכת למוזיקה חזקה.

טינטון או ירידה זמנית בשמיעה לאחר חשיפה לרעש הם סימן אזהרה לכך שהאוזן נחשפה לעומס משמעותי.

בהתאם לממצאים

אפשרויות טיפול

הטיפול נקבע לפי הסיבה לתלונה והממצאים בבדיקה, ולא לפי התסמין בלבד.

הסרת שעווה כאשר היא גורמת לחסימה וירידת שמיעה
טיפול בדלקת, נוזלים באוזן או בעיה באוזן התיכונה כאשר הם קיימים
מעקב ובדיקות שמיעה חוזרות כאשר יש צורך לעקוב אחר שינוי
התאמת מכשירי שמיעה כאשר קיימת ירידת שמיעה קבועה המשפיעה על תפקוד
שיקום שמיעה והדרכה לתקשורת טובה יותר
טיפול ניתוחי במקרים נבחרים כמו אוטוסקלרוזיס, נקב בעור התוף או מחלת אוזן כרונית
בירור נוסף או הדמיה כאשר קיימים סימני אזהרה
הגנה מפני רעש למניעת החמרה עתידית

ירידת שמיעה יכולה להיות הדרגתית או פתאומית. ירידת שמיעה פתאומית היא מצב שדורש התייחסות מהירה יותר, גם אם התחושה דומה לשעווה או אוזן סתומה. חלק מהגורמים לירידת שמיעה ניתנים לטיפול, וחלק מצריכים שיקום שמיעה או מעקב.

שאלות נפוצות

שאלות נפוצות על ירידת שמיעה

תשובות קצרות ומעשיות לשאלות שמטופלים שואלים לעיתים קרובות לפני בירור.

סימנים שכיחים כוללים קושי להבין דיבור, בקשה חוזרת מאנשים לחזור על דבריהם, הגברת טלוויזיה וקושי בשיחה במקום רועש. האבחנה נעשית באמצעות בדיקת אוזניים ובדיקת שמיעה.

עמודים ונושאים קשורים

פנייה ישירה למרפאה

מרגישים ירידה בשמיעה או קושי להבין דיבור?

ניתן לפנות למרפאה לצורך בדיקת אא״ג, הערכת האוזניים והכוונה לבדיקת שמיעה או שיקום שמיעה לפי הצורך.

המידע באתר נועד להרחבת ידע ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. במקרה של ירידת שמיעה פתאומית, סחרחורת קשה, חולשת פנים, הפרשה מהאוזן, כאב משמעותי, חבלת ראש או מצב דחוף — יש לפנות לבדיקה רפואית דחופה.