כריתת שקדים

הניתוח יכול להתבצע לבד או בשילוב פעולות נוספות, כמו כריתת אדנואיד או הכנסת צינוריות אוורור לאוזניים, כאשר קיימת סיבה רפואית לכך. בעמוד זה נתמקד בכריתת שקדים עצמה.

מקובל לשקול ניתוח כאשר קיימות דלקות רבות ומתועדות לאורך זמן, במיוחד אם הן מלוות בחום, תפליטים על השקדים, בלוטות צוואר מוגדלות או בדיקת סטרפטוקוק חיובית. בחלק מהמקרים שוקלים ניתוח לאחר דפוס של דלקות חוזרות רבות בשנה אחת, או לאורך כמה שנים רצופות.

גורמים נוספים יכולים להשפיע על ההחלטה, כמו רגישות לאנטיביוטיקה, אבצס סביב השקד בעבר, השפעה משמעותית על איכות החיים או מצבים נבחרים אחרים לפי ההערכה הרפואית.

במקרים קלים יותר, או כאשר תדירות הדלקות אינה גבוהה, לעיתים מעקב וטיפול שמרני הם אפשרות מתאימה.

בכריתת שקדים מסירים את השקדים באופן מלא. בהקטנת שקדים מסירים חלק מרקמת השקד ומשאירים רקמה מסוימת במקומה. הקטנת שקדים מתאימה בעיקר למצבי חסימה נשימתית מסוימים, ובמקרים מתאימים עשויה להיות קשורה להחלמה קלה יותר.

עם זאת, הקטנת שקדים אינה מתאימה לכל מצב. כאשר הבעיה המרכזית היא דלקות שקדים חוזרות, או כאשר יש צורך בהסרה מלאה של הרקמה לצורך אבחנה, כריתת שקדים מלאה עשויה להיות הבחירה המתאימה יותר. הבחירה בין האפשרויות נעשית לאחר בדיקה והסבר של היתרונות, המגבלות והסיכונים.

לאחר הניתוח המטופל מועבר להשגחה עד להתעוררות מלאה. בחלק מהמקרים ניתן להשתחרר באותו יום, ובמצבים מסוימים נדרשת השגחה ממושכת יותר או אשפוז, למשל בילדים צעירים מאוד, במחלות רקע או בהפרעת נשימה משמעותית בשינה.

כאב לאחר כריתת שקדים הוא צפוי ולעיתים משמעותי. חשוב לתת טיפול נגד כאבים לפי ההנחיות שניתנו, ובעיקר להקפיד על שתייה. התייבשות עלולה להחמיר כאב ולהוביל לפנייה חוזרת לטיפול רפואי.

אין להשתמש בקודאין בילדים לאחר כריתת שקדים. כל טיפול תרופתי לאחר הניתוח צריך להינתן לפי הנחיות הרופא.