אדנואידים ושקדים בילדים

אדנואיד מוגדל, המכונה לעיתים שקד שלישי, יכול לגרום לאף סתום כרוני, נשימת פה, נחירות בילדים, שינה לא רגועה או הפסקות נשימה בשינה. הוא יכול להיות קשור גם לנזלת ממושכת, נזלת אחורית, דיבור מאונפף, דלקות אוזניים חוזרות או נוזלים באוזניים. יש ילדים עם אדנואיד מוגדל ללא תסמינים משמעותיים, ולכן ההחלטה אם יש צורך בטיפול תלויה בסיפור הקליני, בבדיקה ובהשפעה על הנשימה, השינה, השמיעה ואיכות החיים.

השקדים נמצאים משני צידי הלוע ונראים דרך הפה. האדנואידים נמצאים מאחורי האף ואינם נראים בבדיקת פה רגילה. אדנואידים גורמים לרוב לאף סתום, נשימה דרך הפה ונוזלים באוזניים, ושקדים מוגדלים קשורים יותר לנחירות, דלקות גרון וקושי בבליעה.

כאשר יש נשימה דרך הפה, אף סתום כרוני, נחירות, שינה לא שקטה, דלקות אוזניים חוזרות, נוזלים באוזניים, ירידה בשמיעה או קול סתום — מומלץ לבצע הערכת אא״ג.

נחירות קלות בזמן צינון יכולות להיות זמניות, אך כדאי לפנות לבדיקה כאשר הנחירות חזקות או קבועות, כאשר יש הפסקות נשימה או השתנקויות בשינה, שינה לא רגועה, עייפות ביום, קושי בריכוז, התנהגות היפראקטיבית, גדילה לא טובה, אף סתום ממושך או דלקות אוזניים חוזרות. הערכה מסודרת יכולה לעזור להבין אם מדובר בשקד שלישי, שקדים מוגדלים, חסימה אפית או גורם אחר.

לא. גודל השקדים לבדו אינו מספיק להחלטה על ניתוח. חשוב להבין האם יש הפרעת נשימה בשינה, דלקות חוזרות, קושי בבליעה או השפעה על איכות החיים.

האדנואידים נמצאים מאחורי האף ולכן אינם נראים בבדיקת גרון רגילה. במקרים מתאימים ניתן להעריך אותם באמצעות אנדוסקופיה אפית או בדיקות נוספות לפי הצורך.

כן. שקד שלישי מוגדל יכול לחסום חלקית את מעבר האוויר דרך האף ולגרום לאף סתום, נשימת פה ונחירות בילדים. בנוסף, הוא יכול להשפיע על אוורור האוזן דרך תעלת האוורור, ובכך לתרום לדלקות אוזניים חוזרות או לנוזלים מאחורי עור התוף. בדיקת אא״ג עוזרת להבין האם האדנואיד הוא גורם משמעותי בתסמינים או שיש גורמים נוספים.

דלקות גרון או דלקות שקדים חוזרות מצדיקות הערכת אא״ג כאשר הן מופיעות בתדירות גבוהה, קשות במיוחד, מפריעות ללימודים או לשגרה, דורשות טיפולים חוזרים באנטיביוטיקה או מלוות בסיבוכים כמו אבצס סביב השקד. גם שקדים מוגדלים שגורמים לקושי בבליעה, קושי בנשימה או הפרעה בשינה מצדיקים בדיקה. ההחלטה על המשך בירור או טיפול תלויה בתדירות, בחומרה ובהשפעה על הילד.

לא בכל מקרה. בדיקת שינה נשקלת כאשר האבחנה אינה ברורה, כאשר יש מחלות רקע או גורמי סיכון, כאשר יש חשד לדום נשימה משמעותי, או כאשר תוצאות הבדיקה עשויות לשנות את ההחלטה הטיפולית.

במקרים רבים הוא משפר משמעותית נחירות והפרעת נשימה בשינה, במיוחד בילדים עם שקדים ואדנואידים מוגדלים. עם זאת, לא תמיד יש ריפוי מלא, ולעיתים נדרש המשך מעקב או טיפול נוסף.