נחירות והפרעות נשימה בשינה

לא. יש אנשים שנוחרים ללא דום נשימה בשינה, ולא כל נחירה דורשת טיפול. עם זאת, כאשר הנחירות מלוות בהפסקות נשימה, השתנקות בשינה, עייפות ביום, כאבי ראש בבוקר, קושי בריכוז, עצבנות או שינה לא מרעננת — כדאי לשקול בירור מסודר.

נחירות יכולות להיות קשורות לחסימה או היצרות בדרכי הנשימה העליונות, למשל אף סתום בגלל אלרגיה או מבנה האף, קונכיות מוגדלות, שקדים מוגדלים, שקד שלישי מוגדל או גורמים נוספים באזור הלוע. בילדים, שקדים ואדנואידים מוגדלים הם גורמים שכיחים לנחירות ולהפרעות נשימה בשינה. אצל מבוגרים יכולים לתרום גם חסימה אפית, מבנה החך והלוע וגורמים נוספים.

נחירות קבועות בילדים, במיוחד אם הן מלוות בנשימה דרך הפה, שינה לא רגועה, הפסקות נשימה, השתנקות בשינה, עייפות ביום, קשיי ריכוז, היפראקטיביות, התנהגות חריגה, קושי בלימודים או גדילה לא טובה — מצדיקות בדיקת אא״ג.

אף סתום עלול לגרום לנשימה דרך הפה בזמן שינה ולהחמיר נחירות. גם שקדים מוגדלים ושקד שלישי מוגדל יכולים להצר את מעבר האוויר, במיוחד בילדים, ולתרום לנחירות או להפרעות נשימה בשינה. לכן הערכת האף, הלוע, השקדים והאדנואידים היא חלק חשוב מהבירור.

לא תמיד. בדיקת שינה נשקלת כאשר יש חשד לדום נשימה בשינה, למשל הפסקות נשימה, עייפות משמעותית ביום, יתר לחץ דם, השמנה או תסמינים משמעותיים.

ניתוח אף עשוי לשפר נשימה אפית ולעיתים לשפר נחירות או סבילות ל־CPAP, אך לרוב אינו מרפא דום נשימה בשינה כאשר קיימת חסימה במקומות נוספים.

בילדים עם שקדים או אדנואידים מוגדלים, טיפול בהם יכול לשפר נחירות והפרעת נשימה בשינה, אך התוצאה תלויה בחומרת הבעיה, משקל הילד, מבנה דרכי האוויר וגורמים נוספים.

לעיתים ניתן להתחיל בטיפול בגודש אפי, אלרגיה, שינוי תנוחת שינה, ירידה במשקל או בירור שינה. ההמלצה תלויה בממצאים ובחומרת התסמינים.