חסימה אפית
סטיית מחיצה, קונכיות מוגדלות, אלרגיה, נזלת כרונית או פוליפים יכולים להקשות על נשימה דרך האף ולעודד נשימה דרך הפה ונחירות.
נחירות הן תופעה שכיחה, אך לעיתים הן יכולות להיות סימן להפרעת נשימה בשינה. כאשר יש נשימה דרך הפה, חסימה אפית, הפסקות נשימה, עייפות ביום או נחירות משמעותיות בילדים — מומלץ לבצע בירור מתאים.
נחירות יכולות להיות תופעה פשוטה, אך הן יכולות גם להופיע כחלק מהפרעת נשימה בשינה. בבדיקת אא״ג ניתן להעריך גורמים כמו חסימה אפית, סטיית מחיצה, קונכיות מוגדלות, אלרגיה, שקדים מוגדלים, אדנואידים בילדים ומבנה דרכי האוויר העליונות. כאשר יש חשד לדום נשימה בשינה, לעיתים יש צורך גם בבדיקת שינה.
נחירות נגרמות מרטט של רקמות בדרכי האוויר העליונות בזמן שינה. לעיתים מדובר בנחירות בלבד, אך במקרים אחרים הנחירות מלוות בהפסקות נשימה, ירידה באיכות השינה, עייפות ביום או השפעה על ריכוז ותפקוד.
אצל ילדים, נחירות קבועות, נשימה דרך הפה, שינה לא שקטה או התנהגות עייפה/היפראקטיבית במהלך היום יכולות להיות קשורות להגדלת שקדים או אדנואידים, אלרגיה או חסימה אפית. אצל מבוגרים, נחירות יכולות להיות קשורות גם למשקל, מבנה הלסת והחך, חסימה אפית, אלכוהול, עישון או תרופות מרדימות.
אלו כמה מהמצבים השכיחים שבגללם מטופלים פונים לבירור סביב התלונה הזו.
לא כל מקרה של התלונה הזו נובע מאותה סיבה. לעיתים מדובר בגורם חולף ופשוט יותר, ולעיתים נדרש בירור מסודר כדי להבין מה עומד מאחוריה.
סטיית מחיצה, קונכיות מוגדלות, אלרגיה, נזלת כרונית או פוליפים יכולים להקשות על נשימה דרך האף ולעודד נשימה דרך הפה ונחירות.
שקדים גדולים יכולים להצר את מעבר האוויר בלוע, במיוחד בילדים, ולעיתים לתרום לנחירות או הפרעת נשימה בשינה.
אדנואידים מוגדלים יכולים לגרום לנשימה דרך הפה, נחירות, אף סתום, שינה לא שקטה ולעיתים גם דלקות אוזניים או נוזלים באוזניים.
אלרגיה יכולה לגרום לגודש אפי ממושך, הפרשות ונשימה דרך הפה, ובכך להחמיר נחירות ושינה לא איכותית.
במבוגרים, משקל עודף, צוואר רחב, חך רך ארוך, לשון גדולה או מבנה לסת מסוים יכולים לתרום לקריסת דרכי האוויר בזמן שינה.
אלכוהול, תרופות שינה או תרופות מרפות שרירים עלולים להרפות את שרירי הלוע ולהחמיר נחירות או דום נשימה בשינה.
עישון וגירויים סביבתיים יכולים לגרום לדלקת ובצקת בדרכי האוויר העליונות ולהחמיר נחירות.
כאשר הנחירות מלוות בהפסקות נשימה, השתנקויות, ירידה בריווי החמצן או עייפות משמעותית ביום — יש לשקול בירור לדום נשימה בשינה.
יש מצבים שבהם חשוב לא להסתפק בהמתנה, במיוחד כאשר התסמינים נמשכים, מחמירים או מלווים בסימנים נוספים.
הבירור מותאם לאופי התלונה, למשך התסמינים ולשאלה האם קיימים תסמינים נלווים שדורשים התייחסות נוספת.
בירור תדירות הנחירות, הפסקות נשימה, עייפות ביום, יקיצות, נשימה דרך הפה, תסמיני אף ותצפיות של בן/בת זוג או הורים.
בדיקה של האף, הפה, הלוע, השקדים, החך, הצוואר ומבנה דרכי האוויר העליונות.
בדיקה של סטיית מחיצה, קונכיות מוגדלות, נזלת אלרגית, פוליפים או גורמים אחרים שמקשים על נשימה דרך האף.
בילדים ובחלק מהמבוגרים ניתן להעריך האם שקדים או אדנואידים תורמים לחסימה, נחירות או נשימה דרך הפה.
כאשר יש חשד לדום נשימה בשינה, ניתן להמליץ על בדיקת שינה כדי לאבחן את הבעיה ולהעריך את חומרתה.
בהתאם לממצאים ניתן להמליץ על טיפול באף ובאלרגיה, שינוי הרגלים, בירור שינה, הפניה לרופא שינה או אפשרויות טיפול נוספות.
בחלק מהמצבים יש חשיבות להבנה טובה יותר של אופי הבדיקה, המשמעות של הממצאים וההבדל בין תלונות דומות.
נחירות פשוטות הן רעש שנוצר בזמן מעבר אוויר בדרכי האוויר העליונות, ללא עדות ברורה להפסקות נשימה או ירידה באיכות השינה.
דום נשימה בשינה הוא מצב שבו יש חסימות חוזרות של דרכי האוויר בזמן שינה, עם הפסקות נשימה או ירידה בזרימת האוויר. הוא עלול לגרום לעייפות ביום, פגיעה בריכוז ולעיתים גם השלכות בריאותיות.
מכיוון שלא תמיד ניתן להבדיל ביניהם לפי הסיפור בלבד, כאשר יש חשד לדום נשימה בשינה יש לשקול בדיקת שינה.
בילדים, נחירות קבועות אינן תמיד “רגילות”. הן יכולות להיות קשורות לשקדים מוגדלים, אדנואידים, אלרגיה או חסימה אפית.
ילדים עם הפרעת נשימה בשינה עשויים להראות שינה לא שקטה, נשימה מאומצת, הרטבת לילה, קשיי ריכוז, התנהגות היפראקטיבית או עייפות. במקרים כאלה כדאי לבצע הערכה אא״גית.
כאשר קשה לנשום דרך האף, הגוף עובר לנשימה דרך הפה. נשימה דרך הפה יכולה להחמיר יובש, נחירות ותחושת שינה לא איכותית.
טיפול בגורמים כמו אלרגיה, קונכיות מוגדלות, סטיית מחיצה או פוליפים עשוי לשפר נשימה אפית, אך אינו תמיד מספיק כדי לטפל בדום נשימה בשינה אם קיימת חסימה משמעותית גם באזורים אחרים.
בדיקת שינה נועדה לבדוק האם קיימות הפסקות נשימה או ירידה בזרימת האוויר בזמן שינה, ומה חומרת ההפרעה.
היא נשקלת כאשר יש נחירות עם הפסקות נשימה, עייפות ביום, יתר לחץ דם, השמנה, תסמינים משמעותיים או חשד קליני לדום נשימה בשינה. בילדים היא חשובה במיוחד כאשר האבחנה אינה ברורה או כאשר קיימים גורמי סיכון.
הטיפול נקבע לפי הסיבה לתלונה והממצאים בבדיקה, ולא לפי התסמין בלבד.
נחירות אינן תמיד מסוכנות, אך הן גם לא תמיד רק מטרד. כאשר יש הפסקות נשימה, עייפות ביום, נחירות משמעותיות בילדים, נשימה דרך הפה או חשד לדום נשימה בשינה — חשוב לבצע בירור מסודר ולא להסתפק בהשערה.
תשובות קצרות ומעשיות לשאלות שמטופלים שואלים לעיתים קרובות לפני בירור.
לא. יש אנשים שנוחרים ללא דום נשימה בשינה, אך כאשר הנחירות מלוות בהפסקות נשימה, השתנקויות, עייפות ביום או שינה לא מרעננת — יש לשקול בירור.
נחירות קבועות בילדים, במיוחד אם הן מלוות בנשימה דרך הפה, שינה לא שקטה, הפסקות נשימה, קשיי ריכוז, התנהגות חריגה או הרטבת לילה — מצדיקות בדיקת אא״ג.
חסימה אפית יכולה לגרום לנשימה דרך הפה בזמן שינה, להגביר יובש ולתרום לנחירות. לכן הערכת האף היא חלק חשוב מהבירור.
לא תמיד. בדיקת שינה נשקלת כאשר יש חשד לדום נשימה בשינה, למשל הפסקות נשימה, עייפות משמעותית ביום, יתר לחץ דם, השמנה או תסמינים משמעותיים.
ניתוח אף עשוי לשפר נשימה אפית ולעיתים לשפר נחירות או סבילות ל־CPAP, אך לרוב אינו מרפא דום נשימה בשינה כאשר קיימת חסימה במקומות נוספים.
בילדים עם שקדים או אדנואידים מוגדלים, טיפול בהם יכול לשפר נחירות והפרעת נשימה בשינה, אך התוצאה תלויה בחומרת הבעיה, משקל הילד, מבנה דרכי האוויר וגורמים נוספים.
לעיתים ניתן להתחיל בטיפול בגודש אפי, אלרגיה, שינוי תנוחת שינה, ירידה במשקל או בירור שינה. ההמלצה תלויה בממצאים ובחומרת התסמינים.
מידע על תלונות אא״ג כלליות במבוגרים ובילדים.
למידע נוסףמידע על גודש אפי, לחץ בפנים ונזלת ממושכת.
למידע נוסףמידע על שקדים, אדנואידים, נשימה דרך הפה ונחירות בילדים.
למידע נוסףמידע על דלקות אוזניים, נוזלים, שמיעה ואדנואידים בילדים.
למידע נוסףמידע על כפתורים במצבים של נוזלים באוזניים, ירידה בשמיעה או דלקות חוזרות.
למידע נוסףיצירת קשר עם המרפאה לתיאום בדיקה.
למידע נוסףניתן לפנות למרפאה לצורך בדיקת אא״ג, הערכת חסימה אפית, שקדים או אדנואידים, והכוונה להמשך בירור לפי הצורך.
המידע באתר נועד להרחבת ידע ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. במקרה של קושי נשימתי, ישנוניות חריגה, כחלון, החמרה מהירה, חשד להפסקות נשימה משמעותיות או מצב דחוף — יש לפנות לבדיקה רפואית דחופה.